כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אחים בלדב שינוע בע"מ

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984.

1.התובעת, נשאה בתשלום עבור נזק שנגרם לגדר ביתו של מר אורי רוטברד, תושב כפר ויתקין, המבוטחת על ידי התובעת. לטענת התובעת, משאית השייכת לנתבעת נסעה לאחור ופגעה בגדר ביתו של מר רוטברד. כתוצאה מן הפגיעה, נגרם לגדר נזק והתובעת נשאה בעלות הקמת גדר חדשה, סך של 14,397 ₪. התביעה הינה לקבלת דמי הביטוח כאמור.

2.הנתבעת הכחישה את אירוע הנזק ולחילופין, העלתה טענות לעניין גובהו.

3.בדיון העיד מר רוטברד, אשר לא נכח במקום בעת האירוע הנטען וכן, העיד מר שאול מאיר, תושב כפר ויתקין העובד בסמוך לביתו של מר רוטברד, אשר היה עד לאירוע. כמו כן, העיד מר אהרון שריד אשר ליווה את נהג המשאית מטעם הנתבעת. כמו כן, הובא השמאי אשר העריך את נזקי הגדר מטעם התובעת. אחר שאלו העידו, סיכמו הצדדים בקצרה.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, וקראתי את החומר שהוגש, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעת לפצות את התובעת בסכום התביעה המלא, היינו, של 15,120 ₪.

5.בקביעתי נתתי דעתי, בין היתר, לדברים הבאים:

א.עדותו של מר מאיר בדבר נסיבות האירוע ופגיעת משאית הנתבעת בגדר ביתו של מר רוטברד, עדיפה בעיניי על זו של מר שריד. אמנם, כפי שהעיד מר מאיר, הוא מכיר את מר רוטברד שנים רבות ואף סיפק לו שירות בעבר, אולם עדותו המפורטת והעקבית וכנות תשובותיו (כך לדוגמא פרוטוקול עמ' 4, ש' 28, עמ' 5, ש' 8, 14, 23, וכן עמ' 6, ש' 14) גרמו לי לבכר את עדותו כאמור.

מר מאיר עמד במרחק סביר מן המקום וטען כי כלל לא ראה אדם כלשהו המכוון את המשאית, אלא שני אנשים ישובים בתוך המשאית. לאחר הפגיעה, לדברי מר מאיר, ירד נהג המשאית ממנה ושוחח עימו, בעוד שהאדם הנוסף נותר בתוך המשאית.

מנגד, מר שריד טען כי כיוון את נהג המשאית, אשר לא הובא בעצמו לעדות בטענה כי אינו עובד עוד אצל הנתבעת. לדברי מר שריד, אחר שכיוון את הנהג, בעת שהלה נסע לאחור, עלה למשאית על מנת לנסוע מן המקום ואז הגיע מר מאיר וטען כי פגעו בגדר ביתו של מר רוטברד. בעדותו של מר שריד נתגלעו סתירות, כך למשל כאשר טען בתחילה, כי רק הוא ירד מן המשאית ושוחח עם מר מאיר, אולם בהמשך, טען כי גם הנהג ירד מן המשאית להתווכח עם מר מאיר. כמו כן, מר שריד הודה כי במקרה של נזק שגורמת המשאית, הרי שבהיותו מכוון, הוא נושא באחריות לכך ומשלם בגין הנזק.

נוכח סתירות בעדותו של מר שריד וכן האנטרס הכלכלי הברור שלו באירוע, אני מבכרת את עדותו של מר מאיר על פני זו של מר שריד כאשר לכך מתווספת משמעות העדר עדות נהג משאית הנתבעת. לפיכך, אני קובעת כי נסיבות האירוע הן כמפורט בגרסתו של מר מאיר.

ב.הנתבעת לא הצטיידה בחוות דעת נגדית אודות גובה הנזק, אלא הסתפקה בהעלאת טענות כנגד חוות דעתו של השמאי מר יובל טלמון, אשר העיד בפניי. הנתבעת טענה כי הגדר שנפגעה היתה ישנה ובלויה ועל כן, גם אם היתה פגיעה, הרי שזו לא היתה משמעותית והנזק שנגרם לגדר בפועל, נבע ממצבה טרם הפגיעה. הנתבעת טענה כי פיצוי בגובה הנתבע הינו מעבר לנדרש וחורג מן הכלל של "השבת המצב לקדמותו".

מסכימה אנוכי עם הנתבעת כי מר רוטברד, ובעקבותיו התובעת, אינם צריכים להתעשר כתוצאה ממקרה הביטוח. המטרה, כידוע, היא להביא את המוטב למצב הקרוב, ככל שניתן, למצב בו היה אילולא אירע מקרה הביטוח. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם אין די בתיקון הנכס כדי להשיב את המצב לקדמותו ויש להחליפו בנכס אחר.

אין ספק כי פיצוי בגובה שווי הגדר, אשר אין מחלוקת כי היתה ישנה בעת האירוע, לא היה מאפשר למר רוטברד רכישת נכס חליפי אמיתי, אולם הנתבעת כאן לא הביאה כל ראיה שהיא ביחס לעלויות שונות מאלו שהוערכו על ידי השמאי מטעם התובעת, אשר עדותו מקובלת עלי. גם הטענה כי לא נדרש היה להחליף את שער הבית לא הוכחה על ידי הנתבעת ומנגד, עדות מר רוטברד וכן מבחן ההגיון המלמדים כי החלפת הגדר כולה, אחר שנפגעה, דורשת החלפת שער אשר יהיה תואם לה כפי שהשער הקודם תאם לגדר שניזוקה. לפיכך, סברתי כי בדין פיצתה התובעת את מר רוטברד בסכום המלא.

(ראה לעניין זה סעיף 56(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981; ע"א 2904/92 עיריית תל-אביב-יפו נ' עיזבון המנוח לטרהויז על-ידי מנהל עיזבונו אפרים אוריון ואח' וערעור שכנגד (4/8/96); ע"א 237/80 ברששת נ' האשאש ואח', פ"ד לו(1) 291 ואילך; ע"א 198/69 אריאלי נ' מכלוף ואח' (31/12/69); רעא 2672/96 מדינת ישראל נ' קיבוץ חפץ חיים, פ"ד נב (2) 247 ).

6.סוף דבר - הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 15,120 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בצירוף מע"מ וכן, תשיב הנתבעת לתובעת את האגרה ששולמה על ידה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד היום.

לכך יש להוסיף את שכ"ט העדים מטעם התובעת, סך של 200 ₪ לכל אחד מן העדים – מר אורי רוטברד ומר שאול מאיר וכן סך של 400 ₪ למר יובל טלמון.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"א תשרי תשע"א, 29 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: